צמד הספרים

אמרתי לכם זה ג’יהאד:
בדרך הארוכה בין “הסכמי שלום” לטרור אכזרי שמכה בנו ללא הפסק, משרטט יחזקאלי, מי שנכח כעיתונאי וכמסתערב כמעט בכל אירוע חשוב בתקופה זו, אמירה שמתבהרת לכדי תמונה חדה וכואבת:
זה ג’יהאד. אמרתי לכם. זו מלחמת דת הרחוקה מסיום. כלי הנשק שהכנסנו לעזה טבחו בנו. בחסות השקט שאליו שאפנו קיבלנו מלחמה. הפחד מניצחון ומהפעלת כוח גרמו להפסד בכל מלחמותינו מאז יום כיפור 73′. האם על הצג של הצבא הקטן והחכם, מופיעה פלישת ארגוני הטרור השבטיים?
הספר מציע התבוננות אחרת לגמרי ממה שמכונה ‘הקונספציה’, דרך עשרות סיפורים וחוויות שהיו כתובים על הקיר כל הזמן, אך בשבעה באוקטובר היכו בכולנו בהפתעה. כיצד ייתכן שישראל, הרואה את עצמה כמעצמה מערבית, הופתעה בשבעה באוקטובר? מדוע צה”ל אינו מסוגל למגר קילומטר רבוע של טרור במחנה הפליטים ג’נין, זה שני עשורים? כיצד לא הפנמנו את הכלל הראשון בכל קרב, והוא הצורך להבין מה האויב ‒ סינוואר, ערפאת או נסראללה ‒ מפעיל נגדנו?
לכל השאלות הללו יש הסבר על פי הרציונל של המזרח התיכון ולא על פי ההיגיון המערבי, והוא נפרש כאן לפניכם. הספר הינו מסע מתודעת המערב אל תרבות השבט והאסלאם. אין מדובר בהתפלגות המוכרת לכם בין ימין לשמאל באולפני המלחמה שבטלוויזיה, אלא בהבנת המרחב הערבי כפי שהוא מבין את עצמו ולא כפי שאנו מספרים.

השקט שלפני המבול – קומיקס:
ברצועת הטרור עזה במנהרות מתחת לפני האדמה, מתכוננים מחבלי החמאס למתקפת טרור נוראית על ישראל.
מעבר לגבול בישראל, בטוחים שהשקט כאן הוא גם שקט שם. מנהיגי ציבור וראשי מערכת הביטחון מעדיפים לעצום עייניים ולהאמין שזה לא יקרה.
צבי יחזקאלי, איש-תקשורת לוחם, שמכיר היטב את העולם הערבי ודרכי הפעולה שלו, לא מקבל את החשיבה המוטעית של ההנהגה בישראל ויוצא למסע לגילוי ופרסום מזימות האוייב.
מתוך אמונה ותפילה הוא מקבץ סביבו חבורה שיודעת שהחמאס מתכנן טבח נוראי. עכשיו הם במירוץ נגד הזמן.
“…מאין יבוא עזרי?”